המלצות טירוונמאלאי (tiruvannamalai)

המלצות קטנות למי שנוסע לכיוון טירוונמאלאי 

אז לכלמי ששמע על טירו, ומגיע לבדוק בעצמו, או למי שלא שמע ורוצה להגיע, כתבתי קצת דברים מנסיוני האישי. זה לא מידע מקיף אבל מספק בסיס מצויין למי שמגיע, במיוחד למשפחות. כתבתי גם פוסט בנושא טירוונמאלאי אז תציצו לקבלת אווירה. תכינו בגדים לבנים והבעה של התבוננות פנימית, ונצא לדרך…

לינה

אנחנו היינו בחדרים שמתחת למסעדת   the dreaming tree, המחיר היה 400 רופי ללילה, מתאים למשפחות, יש מטבחון, בלי כלים או גז.

יש ממול שלט אדום german bakery  עם חדרים שקטים ונקיים ב 350 רופי, מומלץ, אבל לא היו להם חמישה מזרונים. מתאים למשפחות קטנות. גם כאן יש מטבחון.

בהמשך הרחוב, שני בתים אחרי ה dreaming tree (באותו הצד) יש בניין עם דירות קטנות להשכרה, למי שרוצה קצת יותר זמן.

גסט האוס ממש שקט ונעים, hill view residency  חדרים גדולים, אמנם אין מטבחון אבל למי שאוהב נקיון ואסתטיקה, מומלץ. מעט יותר יקר אבל עדיין ממש סביר .

אלה חדרים שנגישים ברגל לאזור האשראם, המסעדות והחנויות. אם רוצים שקט שווה לשכור דירות מעט יותר מרוחקות אבל כבר מאובזרות ואפילו עם מקרר. מול האשראם יש מוכרות קוקוסיפ. תשאלו על ג'וטי, או שתלכו ימינה ביציאה מהאשראם ובפניה הראשונה שמאלה. יש שם כמה סוכניות שמתעסקות עם בתים.

מסעדות.

אידלי בערב כשיוצאים מהאשראם שמאלה, אחרי חמישים מטר מגיעים לכניסה לאשראם נוסף. יהיה משמאלכם. בפנים יש מסעדה שמגישה אידלי בערב. זה נדיר. כי אידלי אוכלים בבוקר. אז מי שחייב גם בערב, זה המקום. להגיע מקסימום בשש ורבע, כי אחרת נגמר.

שאנטי קפה-אווירה נעימה. קפה טוב, באגטים חמים שמוגשים עם סלט מושקע, וסלסלת לגו (בלוקס) ענקית לילדים. היה נחמד בימי הגשם. ולמטה אינטרנט

 Tasty café אוכל בריא, לצד אוכל הודי והרבה מאפים ועוגיות, עם אופציות טבעוניות, כל יום משתנה. ויש גם פנקייק טבעוני אם מבקשים. מתהדרים בפינת מוזיקה לג'ם סשנים, שאפשר לנגן בה כל הזמן. אז היה נהדר גם שם, שרנו וניגנו והעברנו נהדר את הזמן. ממוקם בדיוק מעל ה Hill View residency

Abi rami כן. אבי, לא אבו, אבל על אותו עקרון. רשת מסעדות הודיות, נקיה ונעימה. אוכל צפון הודי טעים. רק לשים לב לא להזמין צ'פאטי כי הסתבר ששם הרווח הגדול – 45 רופי לשני צ'אפטים, שבצפון עולים אולי חמש לאחד..אבל שארהאוכל לא יקר וטעים. נחמד אם רוצים להסתובב קצת בעיר. (תבקשו את אבי ראמי שליד המקדש כי יש כמה)

כי זה מעניין פשוט לנסוע לעיר, ולעצור, ולהסתובב בחנויות שליד המקדש. הכל צבעוני ויפה. ואפשר לקנות הכל. מלא פירות ובגדים ושטויות. ויש שני בתי קולנוע שיש בהם מזגן אז נחמד ללכת כשחם.

בלוג נחמד של זוג קשישים שחיים בטירו, יש מידע מעניין על האזור ועל מסעדות, אפשר להציץ
http://richardarunachala.wordpress.com/

לעשות:

לשבת באשראם, להגיע לשירה בשש בערב, לארוחת צהריים ב 11:15. לטפס למערות ולהנות מהליכה ביער, השביל יוצא מהמקדש. להקיף ברגל את ההר. אפשר במסלול הפנימי, שהוא בחורש, ואז זה רק בשעות היום..ואם חם, אז אפשר בערב להקיף על הרחוב שמקיף, יש תאורה וספסלים וצ'אי שופים בדרך. אנשים הולכים בלילה. כל ירח מלא מגיעים הרבה מאמינים ומקיפים את ההר. חוויה. אפשר לטפס לפסגה. אומרים שיש שם מלא מערות שאנשים פשוט יושבים בהם. ובעיקר לזרום ולגלות דברים משלכם.אפשר לא לעשות. לא לדבר, לא לזוז, לשבת בשקט כמה שנים במערה …הכל פתוח.

דברים מיוחדים שקורים בטירו:

  1. הפרוייקט של לילה וגובינדה.
    זוג מלא אמביציה. שחי בטירו עם שני ילדים. גובינדה התחיל פרוייקט של יעור הארונצ'לה לפני כמעט 12 שנים, ןהיום ההר ירוק יותר מאי פעם וגם מוגן מפני שריפות על ידי שבילי אש מתוכחמים. הפרוייקט נקרא the forest way ומעורר הרבה השראה. הרבה אנשים שמעריצים את ההר וסגולותיו, תורמים כדי שהפרוייקט יתקיים. היום ממש יפה לטייל באזור, יש שביל סובב ארונצ'לה, the inner path  והכל ירוק ומלא חיים.
  2. Govinda's park כשהילדים נולדו היה צריך פארק שעשועים, אז הוא יזם פרוייקט של הקמת גן משחקים יפהיפה, שהיום מהווה מוקד משיכה לתיירות הודית, בעיקר בסופי שבוע. הילדים רק רצו ללכת לשם. מומלץ. יש שעות פתיחה קפדניות. ימי ג-ו  06:00-09:00 ואז 15:00-18:00
    יום שבת וראשון 06:12:00 ואז 15:00-18:00
    ימי שני סגור.
  3.  Marudam farm school . זה בעצם הבית של לילה וגובינדה. שטח שהמטרה שלו הייתה הקמת בית ספר אחר. והם הצליחו. מדובר בחווה מקסימה, עם מבני בית ספר, ושטחים של חקלאות, כשכל המזון שמוגש בבית הספר הוא מהגידולים של החווה. הילדים לומדים בכיתות קטנות, בדרכים יצירתיות, עם הרבה טבע וחוץ. הם עובדים בחווה עצמה ולוקחים חלק בגידול התוצרים. אפילו אורז הם מגדלים. את ימי השישי הם מבלים על ההר. מטיילים, או לוקחים חלק בנטיעות, כשהעונה מתאימה, משחקים בפארק, ובעיקר מתרוצצים חופשיים בטבע.
    בחווה חיות מספר משפחות של אנשים שמעורבים בפרוייקט, והכל פשוט פסטורלי וקסום. בית הספר קולט רק ילדים שחיים דרך קבע בטירו, אז אם אתם חושבים על לחיות שם, בית ספר יש.
    התנדבות: הם קולטים מעט מתנדבים כל פעם, לתקופות של לפחות חודש. מי שרוצה לעבוד עם ילדים, או בחווה האורגנית, או בייעור, ושהפרוייקט מסקרן אותו, מוזמן לשהות איתם.
  1. החווה של אננדה עוד אישיות מעניינת שממש רציתי לפגוש. והצלחתי! הוא הודי, היא ספרדייה, עם שני ילדים, שאחרי הסתובבות ארוכה בהודו, התמקמו בטירו לפני 13 שנים, ולפני שבע שנים עלו לקרקע והקימו את חלקת האלוהים הקטנה שלהם. הם חיים בבקתות עץ, ובוץ, מוקפים ביער מאכל שנטעו, ואוכלים המון המון פפאיות. היא ציירת, הוא משורר, והאווירה נעימה ומסבירת פנים. הגענו לביקור של כמה שעות ושוחחנו ארוכות על החיים.
    התנדבות: אננדה רוצה לשמור על תחושת הביתיות אצלו בחווה. הוא מקבל מתנדבים בודדים , עד ארבעה כל פעם, ומי שמגיע כאילו מצטרף למשפחה. הוא מצפה שיעזרו שעתיים שלוש ביום, את הארוחות אוכלים יחד,ויש  food contribution  (השתתפות בהוצאות אוכל) של 400 רופי ליום. מינימום התנדבות של שבוע או שבועיים. שווה להתקשר לבדוק. תלוי בעונה ובפניות.
    למי שרוצה לחוות את טירו ממקום שקט, ולצאת אל העיר כשמתחשק, זאת אפשרות נפלאה.
  2. ארוחת צהריים באשראם ממש מומלץ. ארוחה שמוגשת למאות אנשים במקביל. כולם יושבים על הרצפה, מול עלה בננה וכוס מים, ומחכים לאוכל , שמוגש בסדר ואירגון מופתיים. הארוחה עשירה, טעימה ולא חריפה (כמעט) והחוויה מקסימה.
    הארוחה מוגשת ב 11:30 אבל צריך להגיע ב 11:00. צריך להגיע לאזור של חדר המדיטציה האחורי (כולם יודעים איפה הוא) ושם מתחיל התור. עומדים בסבלנות עם המון הודים ומערביים שמתחפשים להודיים, ומחכים שהדלתות תפתחנה.
    הארוחה מוגשת בחינם, ואתם מוזמנים לתרום לאשראם אם ממש חפצה נפשכם. הלכנו פעמיים והיה טעים ומעניין. אוכלים עם הידיים כמובן, אז תעבדו על המיומנות לני שתגיעו.תהנו מהביקור
    מוזמנים לשאול שאלות

תגובות

(1)