דרום הודו

מסיימים שנת התנדבות בסדהנה פורסט.

טוב. הפרק של סדהנה עומד להסתיים. איכשהו קרה שהגענו לקו הסיום, אחרי הכל. אנחנו מסיימים שנה של התנדבות. מאוד מרגש. אחרי שהיקום החליט שזה המקום בשבילינו, חזרנו והעברנו עוד תקופה מאוד משמעותית ביער. אמיתי אמר היום לפני השינה שזה הזמן לבכוק…כי הוא גם מתרגש מהנסיעה , ורוצה איתה, אבל עצוב מהפרידה. רגע לפני שעוזבים מתחילים לראות בעיקר את הטוב. לרגע כל מה שפחות אהבתי מטשטש..ברגעים כאלה אני מזכירה לעצמי למה בחרתי לעזוב. הרי הייתה סיבה, או סיבות. ואז התמונה קצת . . ….

האמפי. המלצות למשפחות ויחידים.

האמפי. איזה קסם. למי שמתלבט אני מציעה לנסוע. לא מתאכזבים מהאמפי. יש שם אנרגיה נעימה ונוף יחודי וקסום. אז למי שהשתכנע ונוסע הכנתי כמה המלצות לשהיה שם. אם תיקראו תחסכו זמן ותגיעו למקומות החביבים יותר מהר. ואם לא תקראו אז לצאת ולחקור ולגלות זה גם נחמד. לדעתי שווה לשכור טוסטוס שיהיה צמוד אליכם וזה נותן הרבה חופש תנועה. לינה– אפשר להגיע ולחקור בעצמכם. אבל לפחות להתחלה הייתי ממליצה על כמה מקומות. 1. Manju's place מתחם אסטתי. עם דשא. במרכז יש . . ….

ההמתנה בסדהנה…וקבלת תוכניות היקום…

נכנסים לסדהנה. לילה. מאוד מאוחר. כולם כבר ישנים פה. מארגנים את הבקתה לשינה. מגלים שרשת היתושים קרועה. אז רק פורשים סדין והשאיפה להעביר את הלילה ולנקות מחר. אנחנו נופלים תשושים ונרדמים. הרבה יתושים מסביבינו. בלי כילה זה קצת קשה..אבל הלילה עובר והבוקר מגיע ומתחיל פרק חדש. אסביר רגע על הפחדים שלי לחזור. האמת שהמקום הזה גרם לי להתמודד עם הרבה חלקים שלי. אחד מהם הוא החלק שאוהב לעזור ולתת ולא ידע לשים גבול בפעם הקודמת. מאוד נשאבתי לעשיה. הרבה אנרגיה . . ….

טיול לבנגלור ומייסור, הפוגה מן החום.

טוב. היה לי פער עצום להדביק. כי התמהמתי עם הכתיבה. אז פוסט אחרון שמסכם את חוויות הקיץ שלנו מאורוויל ומסדהנה. הסיבה שאני לחוצה לסיים את כתיבת הפרק הזה היא…כי בקרוב מתחיל פרק חדש. מחר מגיע סבא יובל, אבא של אלעד, לביקור אצלינו בסדהנה. מאוד מאוד מתרגשים. סוף סוף לחלוק באמת את החוויה שלנו עם מישהו. הוא יהיה איתנו שישה ימים ואז…ב 21/7 אנחנו טסים יחד לדלהי ומשם באוטובוס לילה להימאצ'ל פרדש. ישר לפולגה. זאת החופשה השנתית שלנו במסגרת הויזה שקיבלנו. . . ….

טיול לשמורת המנגרובים pichavaram

חייבת לכתוב הקדמה. עם הזמן קשה לי יותר ויותר לכתוב פוסטים תאוריים. אני חשה כי כל עולם הבלוגים והפייסבוק מייצר אשליה הרסנית ומזיקה. קחו לדוגמה את הטיול הקטן שלנו. נסענו ללילה אחד. אני יכולה לבחור לתאר את הטיול הזה איך שאני רוצה. מן הסתם אתמקד בתיאורים טכניים ואספר בעיקר את החוויות הטובות. למי שיקרא יראה שאנחנו משפחה נהדרת, הכל אידיליה, הרמוני, ממש מושא לקינאה. מטיילים בהודו, נהנים. כמה כוח יש למילים. כי בפועל לא היה טיול קל בכלל. היו סביבו . . ….

חוויות מהחיים בסדהנה

פתאום עברו להם עוד חודש וחצי והבנתי שמזמן לא כתבתי. בפעם האחרונה שכתבתי חזרנו מהיטרה, אחרי סבב שתילת עצים בחוות בהקמה. מאז הספקנו להיות בעוד סבב מחלות, הפעם אלעד וישי, ועכשיו רישמית אנחנו בעלי נוגדנים לדנגי. הרבה אנשים ביקשו לשמוע על החיים שלנו בסדהנה. איך נראים הימים שלנו, מה עושים? אז אנסה לתת הצצה. למרות שזה קצת מאתגר כי החיים פה מאוד מפתיעים. באופן כללי יש למקום מסגרת חוקים משלו, וסדר יום ומערכת שבועית, מאוד ברורים. אנחנו כמשפחה משתלבים בצורה . . ….

הביקור בישראל

לקח לי הרבה זמן לאסוף כוחות ולשבת לכתוב. היו שאמרו שהיה מעניין אם הייתי כותבת תוך כדי התקופה הזאת, אבל זה היה בלתי אפשרי. כמו לנסות לכתוב על ספינה בזמן גלים גבוהים. המחשבות, הרגשות, ההחלטות, האמונות, התובנות, היחסים..הכל היה בטלטלה.  ועכשיו התחושה היא שהים נרגע. אז התיישבתי לכתוב. נחתנו לקראת בוקר ב 26/11. יובל האמיץ חיכה לנו בשדה התעופה. התחושה הראשונה בנסיעה ברכב לכיוון רעננה הייתה "טוב, בואו נסתובב ונחזור". התחלתי להרגיש מה עומד לפני. אבל המשכנו קדימה. יומיים ראשונים . . ….

סיכום שנה של מסע -לילה אחרון בהודו

  לילה אחרון במסע שלנו. שנה שלמה עברה חלפה לה ומחר אנחנו מתחילים את הדרך חזרה לישראל..אידלי וצ'אי אחרונים..סוף פרק. הצלחנו לחגוג ימי הולדת לחמישתינו. שנה שלמה עברה. יצאנו רק לכמה חודשים, נשארנו שנה ואפילו חוזרים לעוד.. מלאים בהודיה. תודה בעיקר לעצמינו על שנתנו לעצמינו את המתנה הזאת. מאוד מתרגשים מהחזרה לישראל…שהיא על תקן ביקור, כי החלטנו לחזור לעוד שנת התנדבות בסדהנה פורסט. לפחות נחזור להודו להתחיל את השנה..להמשיך עוד קצת בהרפתקאה. לחיות בסרט הודי. תודה שליוויתם אותנו מרחוק והייתם . . ….

טירוונמלאי- בעקבות הסיפורים על ההר הקדוש

טירו, טירו, טירו, טירו.  זה התחיל בלאה הולצר המהממת שהגתה את השם באוזנינו לראשונה, ואז עוד אנשים בדרך, ובעיקר חן שטען ששם הכל נגמר! אז היינו חייבים לנסוע ולהרגיש במה מדובר. לוקאל באס, שלוש שעות, עם צפירות מחרישות אזניים, והופ הגענו. התמקמנו בגסט האוס נעים לא רחוק מהאשראם של ראמאנה   (Sri Ramana Maharashi) זה המקום שבגללו רוב האנשים נוהרים לטירו. ראמאנה חווה הארה בגיל 16, בעקבות התקף חרדה מהמוות. הוא הבין שהגוף שלו זה לא הוא. המשמעות האמיתית היא ה . . ….

המלצות טירוונמאלאי (tiruvannamalai)

המלצות קטנות למי שנוסע לכיוון טירוונמאלאי  אז לכלמי ששמע על טירו, ומגיע לבדוק בעצמו, או למי שלא שמע ורוצה להגיע, כתבתי קצת דברים מנסיוני האישי. זה לא מידע מקיף אבל מספק בסיס מצויין למי שמגיע, במיוחד למשפחות. כתבתי גם פוסט בנושא טירוונמאלאי אז תציצו לקבלת אווירה. תכינו בגדים לבנים והבעה של התבוננות פנימית, ונצא לדרך… לינה אנחנו היינו בחדרים שמתחת למסעדת   the dreaming tree, המחיר היה 400 רופי ללילה, מתאים למשפחות, יש מטבחון, בלי כלים או גז. יש ממול . . ….

בחזרה לסדהנה

חודשיים קסומים בפולגה חלפו להם. חודשיים מאוד משמעותיים מבחינת החלטות על המשך המסע, הרבה התבוננות פנימית, ובעיקר טבע עוצמתי שעוטף מכל הכיוונים. לא היה קל לעזוב. אבל ניסינו לא להיות ספונטניים וקנינו כרטיס מראש בלי לדעת איך נרגיש ומה יהיה מצב הרוח.. המסע קורא לנו. יצאנו לדרך לכיוון סדהנה פורסט. קודם הליכה של חצי שעה עד לתחתית ההר, שם מחכה המונית. אמאשלי, ציפי מיסק האגדית, סיימה חודשיים בפולגה שהיו ממש גיבושון, ועושה את הדרך למטה בטיל. מלמטה מונית לבונטהר, משם . . ….