הימאצ'ל פראדש

ביקור בואשישט והחלטות לכבוד ראש השנה.

טוב. ואשישט. זאת בערך תחילתה של תקופה קצת מטלטלת עבורינו. אלעד טס לארץ לפני יומיים. הרבה רגשות גואים. וחוסר ידיעה אם נצטרך להצטרף אליו או לא. ימים קצת באוויר. וכשאני פתאום לבד עם שלושת הילדים. אז החלטתי לנסוע לואשישט. כבר מזמן רציתי ובנוסף משפחת לוזיה נוסעים גם לכמה ימים. אז אורזים על הבוקר ונוסעים. בירידה מפולגה (שזה הליכה של 40 דקות) קיבלנו הצעה לטרמפ בג'יפ עד מניקארן. 45 דקות נסיעה. ממניקארן לקחנו לוקאל באס לבונטאר. אבל אחרי עשר דקות ירדנו . . ….

המשך חוויות פולגה ועמק פארווטי הקסום.

טוב. אז פעם אחרונה שנפרדנו היינו במעיינות החמים של קירגנגה. תמיד נחמד להגיע לשם. התמקמנו באחת המסעדות. לקחתי חדר, אבל הוא היה כל כך מגעיל שהחלטנו לישון במסעדה. מוקפים בחבורות של ישראלים שמעשנים ללא הרף…אבל היה שם טנדורי (תנור עצים ) ואווירה נעימה. החלק הנחמד בקירגנגה הוא שיש הפרדה בין מעיינות הנשים לגברים. וזה אומר שבכל טבילה במעיינות החמים אני לבד. הבנים עם אלעד ואני עם קישקושי הבנות בצד השני . היה תענוג. מפגשים עם נשים בכל מיני גילאים. לפעמים . . ….

פולגה

פולגה. חשבנו הרבה איך לעשות את הדרך מרישיקש לפולגה. בכל אפשרות זה ארוך מאוד, ועם הרבה החלפות של כלי תחבורה. אז לבסוף התקבלה ההחלטה לנסוע במונית ספיישל. מהמלון ברישיקש ועד לעליה לפולגה. וכדי שהילדים יעברו את העניין ביותר קלות, הוחלט לנסוע בלילה…אז אחרי עיכובים והתעסקות בענייני תשלומים יצאנו בתשע בערב לדרך. אני התנדבתי לשמור על הנהג והייתי ערה כל הלילה. בדרך אמא ציפי, עשתה משמרת של שעה ואני ניסיתי לנמנם. לא היה לי קל לשחרר וחזרתי לשמירה. כשהבוקר עלה היינו . . ….