טאמיל נאדו

מסיימים שנת התנדבות בסדהנה פורסט.

טוב. הפרק של סדהנה עומד להסתיים. איכשהו קרה שהגענו לקו הסיום, אחרי הכל. אנחנו מסיימים שנה של התנדבות. מאוד מרגש. אחרי שהיקום החליט שזה המקום בשבילינו, חזרנו והעברנו עוד תקופה מאוד משמעותית ביער. אמיתי אמר היום לפני השינה שזה הזמן לבכוק…כי הוא גם מתרגש מהנסיעה , ורוצה איתה, אבל עצוב מהפרידה. רגע לפני שעוזבים מתחילים לראות בעיקר את הטוב. לרגע כל מה שפחות אהבתי מטשטש..ברגעים כאלה אני מזכירה לעצמי למה בחרתי לעזוב. הרי הייתה סיבה, או סיבות. ואז התמונה קצת . . ….

ההמתנה בסדהנה…וקבלת תוכניות היקום…

נכנסים לסדהנה. לילה. מאוד מאוחר. כולם כבר ישנים פה. מארגנים את הבקתה לשינה. מגלים שרשת היתושים קרועה. אז רק פורשים סדין והשאיפה להעביר את הלילה ולנקות מחר. אנחנו נופלים תשושים ונרדמים. הרבה יתושים מסביבינו. בלי כילה זה קצת קשה..אבל הלילה עובר והבוקר מגיע ומתחיל פרק חדש. אסביר רגע על הפחדים שלי לחזור. האמת שהמקום הזה גרם לי להתמודד עם הרבה חלקים שלי. אחד מהם הוא החלק שאוהב לעזור ולתת ולא ידע לשים גבול בפעם הקודמת. מאוד נשאבתי לעשיה. הרבה אנרגיה . . ….

חוויות מהחיים בסדהנה

פתאום עברו להם עוד חודש וחצי והבנתי שמזמן לא כתבתי. בפעם האחרונה שכתבתי חזרנו מהיטרה, אחרי סבב שתילת עצים בחוות בהקמה. מאז הספקנו להיות בעוד סבב מחלות, הפעם אלעד וישי, ועכשיו רישמית אנחנו בעלי נוגדנים לדנגי. הרבה אנשים ביקשו לשמוע על החיים שלנו בסדהנה. איך נראים הימים שלנו, מה עושים? אז אנסה לתת הצצה. למרות שזה קצת מאתגר כי החיים פה מאוד מפתיעים. באופן כללי יש למקום מסגרת חוקים משלו, וסדר יום ומערכת שבועית, מאוד ברורים. אנחנו כמשפחה משתלבים בצורה . . ….

השיבה להודו

השיבה להודו זאת הייתה באמת הפסקה ארוכה. לא כתבתי הרבה זמן. אנחנו כבר יותר מחודש בהודו ורק עכשיו מתחילים לעכל את המציאות שיצרנו לעצמינו. הפרידה מהארץ הפעם לא הייתה קלה. דברים לאהיו ברורים עד הסוף. המטרה, הלמה, והפרידות..רק ידענו שמשהו עדיין קורא לנו להמשיך בשקט הזה, ושהשאר יתבהר תוך כדי תנועה. אז בתאריך 18/2 סיימנו לארוז. ויצאנו אל מחוץ לשער ברעננה לפרידות, וחיבוקים ובכי של אהבה. הלב היה מעט כבד, אבל ברגע שהמונית מתחילה לנסוע, פנינו קדימה. התרגלנו מהשנה האחרונה. . . ….

הביקור בישראל

לקח לי הרבה זמן לאסוף כוחות ולשבת לכתוב. היו שאמרו שהיה מעניין אם הייתי כותבת תוך כדי התקופה הזאת, אבל זה היה בלתי אפשרי. כמו לנסות לכתוב על ספינה בזמן גלים גבוהים. המחשבות, הרגשות, ההחלטות, האמונות, התובנות, היחסים..הכל היה בטלטלה.  ועכשיו התחושה היא שהים נרגע. אז התיישבתי לכתוב. נחתנו לקראת בוקר ב 26/11. יובל האמיץ חיכה לנו בשדה התעופה. התחושה הראשונה בנסיעה ברכב לכיוון רעננה הייתה "טוב, בואו נסתובב ונחזור". התחלתי להרגיש מה עומד לפני. אבל המשכנו קדימה. יומיים ראשונים . . ….

סיכום שנה של מסע -לילה אחרון בהודו

  לילה אחרון במסע שלנו. שנה שלמה עברה חלפה לה ומחר אנחנו מתחילים את הדרך חזרה לישראל..אידלי וצ'אי אחרונים..סוף פרק. הצלחנו לחגוג ימי הולדת לחמישתינו. שנה שלמה עברה. יצאנו רק לכמה חודשים, נשארנו שנה ואפילו חוזרים לעוד.. מלאים בהודיה. תודה בעיקר לעצמינו על שנתנו לעצמינו את המתנה הזאת. מאוד מתרגשים מהחזרה לישראל…שהיא על תקן ביקור, כי החלטנו לחזור לעוד שנת התנדבות בסדהנה פורסט. לפחות נחזור להודו להתחיל את השנה..להמשיך עוד קצת בהרפתקאה. לחיות בסרט הודי. תודה שליוויתם אותנו מרחוק והייתם . . ….

המלצות טירוונמאלאי (tiruvannamalai)

המלצות קטנות למי שנוסע לכיוון טירוונמאלאי  אז לכלמי ששמע על טירו, ומגיע לבדוק בעצמו, או למי שלא שמע ורוצה להגיע, כתבתי קצת דברים מנסיוני האישי. זה לא מידע מקיף אבל מספק בסיס מצויין למי שמגיע, במיוחד למשפחות. כתבתי גם פוסט בנושא טירוונמאלאי אז תציצו לקבלת אווירה. תכינו בגדים לבנים והבעה של התבוננות פנימית, ונצא לדרך… לינה אנחנו היינו בחדרים שמתחת למסעדת   the dreaming tree, המחיר היה 400 רופי ללילה, מתאים למשפחות, יש מטבחון, בלי כלים או גז. יש ממול . . ….

בחזרה לסדהנה

חודשיים קסומים בפולגה חלפו להם. חודשיים מאוד משמעותיים מבחינת החלטות על המשך המסע, הרבה התבוננות פנימית, ובעיקר טבע עוצמתי שעוטף מכל הכיוונים. לא היה קל לעזוב. אבל ניסינו לא להיות ספונטניים וקנינו כרטיס מראש בלי לדעת איך נרגיש ומה יהיה מצב הרוח.. המסע קורא לנו. יצאנו לדרך לכיוון סדהנה פורסט. קודם הליכה של חצי שעה עד לתחתית ההר, שם מחכה המונית. אמאשלי, ציפי מיסק האגדית, סיימה חודשיים בפולגה שהיו ממש גיבושון, ועושה את הדרך למטה בטיל. מלמטה מונית לבונטהר, משם . . ….

good buy sadhana..

  dear friends and loved ones..we left "sadhana forest" after magical month and a half..it was hard to say good-buy to all the great people we met there. living in a community was so warm and cozy . so many amazing people around, that always care fore you, and help you, and hug you, and have fun together. we all feel that we really grew there. Our children felt loved, we enjoyed watching them having warm and deep relationships with . . ….

הבית שלנו בסדהנה פורסט – "sadhana forest"

וואו. אנחנו כבר יותר מחודש בסדהנה פורסט (sadhana forest) הזמן פשוט טס פה. בכלל יש פה כל כך אווירה של בית שבכלל מוזר לכתוב. או שאולי מרוב מה שיש לכתוב קשה לי להתחיל… אז ככה. סדהנה נכנסה לי ללב עוד הרבה לפני שיצאנו מהארץ. כשחשבנו על לטייל בהודו, דיברנו עם איש שחזר בדיוק מטיול, וההמלצה היחידה שלו הייתה סדהנה פורסט. הוא סיפר שהיה כאן חודש וזאת הייתה חוויה עוצמתית עבורו. מיד נכנסתי לאתר שלהם, והתחלתי לראות סירטונים שבהם אבירם רוזין, . . ….

אגדת הבייסון מאת נעם דמאיו

כשהגענו לקרונה, דיברנו עם הילדים המקומיים והם סיפרו לנו על חיה שמסתובבת בלילה ביער.הם תארו אותה כחיה גדולה ומסוכנת, בצבע שחור, שיכולה לנגוח בך. הם סיפרו לנו על איכר הודי שהחיה הגדולה והמסוכנת בצבע שחור, הגיעה לחצר שלו ואכלה לו את היבול שהוא גידל. הוא התעורר וראה אותה והתחיל לזרוק עליה אבנים במטרה לגרש אותה מהחצר שלו. החיה התחילה לרוץ לעברו, נעצה בו את שתי הקרניים שלה, והוא מת. שמה של החיה המסתורית הוא בייסון!! מאותו רגע ששמעתי על החיה . . ….

החוויות שלנו מ karuna farm

וואו. קרונה. (הפוסט הזה נכתב כשהיינו בקרונה, אבל לא היה איך לסיים אותו ובטח לא איך להעלות תמונות ולשלוח. אז אני מעלה אותו ממהבליפורם..ולכן הוא כתוב קצת בהווה וקצת בעבר. אבל חייבת לשתף ושתראו קצת תמונות.) אחת הדרכים להבין את המיקום שבו אנחנו נמצאים הוא העובדה שלא כתבתי פוסט כל הזמן הזה. קרונה היא חווה מבודדת, ליד העיר קודאיקאנאל, שנמצאת בראש הר גבוה במדינת טאמיל נאדו. עזבנו את המפי ב 16 לפברואר, שבת בבוקר בשש. נסענו במונית לעיר בנגלור. נסיעה . . ….