משפחות

מנוחה ב koh samet ..רגע לפני הביקור בישראל

אז החלטנו להגיע לביקור בישראל. תודעת שפע, ותודעת ג'וס פלאס. יהיה כסף איכשהו לביקור הזה. הלב רוצה לבוא, לחבק קצת אנשים, לגעת קצת בשורשים, ולהמשיך הלאה, והכסף לא יעצור אותנו. נסתדר. למי ששאל את עצמו איך אנחנו מצליחים לממן את הפרק הזה בטיול, אני אספר בשמחה, בפרטי, ורק אגיד שאני מקווה להפיץ את הטוב הזה יותר ויותר עד שלא תהיינה לי בכלל דאגות כלכליות. בכל מקרה, הביקור ניצח. הטיסה הכי זולה ומתאימה הייתה ב 12.4 אז נאלצנו לחפש מקום קרוב . . ….

בורמה – חלק ב

יוצאים לדרך מאינלה לייק       פינדיה / pindaya לקחנו מונית לפינדיה, הכי מהיר והכי משתלם. הדרך הייתה מקסימה. עצרנו אצל משפחה שמכינה מטריות מסורתיות. חוויה קטנה שהשאירה עלי חותם גדול. אם אתם באזור תיכנסו לראות מפעל משפחתי כזה. בלי טכנולוגיה, רק בעזרת דברים מהטבע מסביב. לוקחים קליפת עץ והופכים אותה לנייר, ואז כל השידרה של המטריה היא מבמבוק, כולל המנגנון של הקפיץ שבעזרתו פותחים אותה. אני הוקסמתי, ולקחתי איתי מנגנון לדוגמא. על המנגנון הזה יאמר מעתה "בגלל זה . . ….

בורמה – חלק א

כל הסיפור שלנו עם בורמה הוא מצחיק מיסודו. לא תכננו להגיע לשם, ואיכשהו כן הגענו. ישבנו וחשבנו בתאילנד..ולא ממש הגענו למסקנות, אז היינו צריכים עוד קצת זמן לחשוב. אלעד נזכר שיש לו חבר בבורמה. בינגון. ואמר שאם נגיע לשם הוא בטוח יסדר אותנו, ידאג לנו ויהיה מגניב. אז הזמנו כרטיסים והתחלנו לקרוא קצת על היעד החדש. בבורמה היינו צריכים להחליט אם לקנות כרטיסים לפיליפים, להודו או לישראל. קיווינו שהנופים החדשים יעוררו בנו השראה ורוח קבלת החלטות. הגענו לינגון אחרי מסע . . ….

פסק זמן בקו פנגאן

תאילנד. הגענו. מסע ארוך עם כל כלי התחבורה הקיימים. ואנחנו על האי. כבר במעבורת מתחילים להתרגש. הים. הרוח. שקיעה ברקע. קופנגן. כבר הרבה פעמים האי הזה היה תחנה של עצירה לאלעד ולי. והנה שוב. מגיעים לכאן לעצור. להשתהות. להוריד הילוך ולתת לדברים לשקוע ולתובנות לעלות. מיד מהמעבורת עוצרים בשוק האוכל. איזה תענוג. פאדתאי, שייקים, וכל מיני מאכלים טעימים. הינו באופוריה. ואז הנסיעה לחדר על החוף. חוזרים בדיוק לאותו ריזורט שהיינו בו בפעם האחרונה עם הילדים לפני שבע שנים. ""nice sea . . ….

מסיימים שנת התנדבות בסדהנה פורסט.

טוב. הפרק של סדהנה עומד להסתיים. איכשהו קרה שהגענו לקו הסיום, אחרי הכל. אנחנו מסיימים שנה של התנדבות. מאוד מרגש. אחרי שהיקום החליט שזה המקום בשבילינו, חזרנו והעברנו עוד תקופה מאוד משמעותית ביער. אמיתי אמר היום לפני השינה שזה הזמן לבכוק…כי הוא גם מתרגש מהנסיעה , ורוצה איתה, אבל עצוב מהפרידה. רגע לפני שעוזבים מתחילים לראות בעיקר את הטוב. לרגע כל מה שפחות אהבתי מטשטש..ברגעים כאלה אני מזכירה לעצמי למה בחרתי לעזוב. הרי הייתה סיבה, או סיבות. ואז התמונה קצת . . ….

האמפי. המלצות למשפחות ויחידים.

האמפי. איזה קסם. למי שמתלבט אני מציעה לנסוע. לא מתאכזבים מהאמפי. יש שם אנרגיה נעימה ונוף יחודי וקסום. אז למי שהשתכנע ונוסע הכנתי כמה המלצות לשהיה שם. אם תיקראו תחסכו זמן ותגיעו למקומות החביבים יותר מהר. ואם לא תקראו אז לצאת ולחקור ולגלות זה גם נחמד. לדעתי שווה לשכור טוסטוס שיהיה צמוד אליכם וזה נותן הרבה חופש תנועה. לינה– אפשר להגיע ולחקור בעצמכם. אבל לפחות להתחלה הייתי ממליצה על כמה מקומות. 1. Manju's place מתחם אסטתי. עם דשא. במרכז יש . . ….

ההמתנה בסדהנה…וקבלת תוכניות היקום…

נכנסים לסדהנה. לילה. מאוד מאוחר. כולם כבר ישנים פה. מארגנים את הבקתה לשינה. מגלים שרשת היתושים קרועה. אז רק פורשים סדין והשאיפה להעביר את הלילה ולנקות מחר. אנחנו נופלים תשושים ונרדמים. הרבה יתושים מסביבינו. בלי כילה זה קצת קשה..אבל הלילה עובר והבוקר מגיע ומתחיל פרק חדש. אסביר רגע על הפחדים שלי לחזור. האמת שהמקום הזה גרם לי להתמודד עם הרבה חלקים שלי. אחד מהם הוא החלק שאוהב לעזור ולתת ולא ידע לשים גבול בפעם הקודמת. מאוד נשאבתי לעשיה. הרבה אנרגיה . . ….

נפרדים שוב מפולגה והיקום מפתיע..

אז ימים אחרונים בפולגה. קצת מתח באוויר. שינויי התוכניות הפתאומי מנסה לחלחל לתודעה. בנתיים נהנים מהכפר והאנשים. וצוברים חוויות לדרך. פוג'ה אחרונה לדרך. חג יפה ומיוחד בכפר. כל משפחה שולחת את האשה עם סלסלה מלאה בחיטה מהקציר האחרון. הסלסלה מקושטת. בכפר עוברת תהלוכה עם איש הדת של הכפר. ונגנים מאחוריו. והם עוצרים ליד כל אשה ומברכים את פרי עמלם מהשנה. ומאחלים שפע לבאות. ואוספים את התשורה לשק גדול שישמש את המקדש בחגיגות. ככה בימי חג מבשלים לכל הכפר מיבול שנתרם . . ….

ביקור בואשישט והחלטות לכבוד ראש השנה.

טוב. ואשישט. זאת בערך תחילתה של תקופה קצת מטלטלת עבורינו. אלעד טס לארץ לפני יומיים. הרבה רגשות גואים. וחוסר ידיעה אם נצטרך להצטרף אליו או לא. ימים קצת באוויר. וכשאני פתאום לבד עם שלושת הילדים. אז החלטתי לנסוע לואשישט. כבר מזמן רציתי ובנוסף משפחת לוזיה נוסעים גם לכמה ימים. אז אורזים על הבוקר ונוסעים. בירידה מפולגה (שזה הליכה של 40 דקות) קיבלנו הצעה לטרמפ בג'יפ עד מניקארן. 45 דקות נסיעה. ממניקארן לקחנו לוקאל באס לבונטאר. אבל אחרי עשר דקות ירדנו . . ….

המשך חוויות פולגה ועמק פארווטי הקסום.

טוב. אז פעם אחרונה שנפרדנו היינו במעיינות החמים של קירגנגה. תמיד נחמד להגיע לשם. התמקמנו באחת המסעדות. לקחתי חדר, אבל הוא היה כל כך מגעיל שהחלטנו לישון במסעדה. מוקפים בחבורות של ישראלים שמעשנים ללא הרף…אבל היה שם טנדורי (תנור עצים ) ואווירה נעימה. החלק הנחמד בקירגנגה הוא שיש הפרדה בין מעיינות הנשים לגברים. וזה אומר שבכל טבילה במעיינות החמים אני לבד. הבנים עם אלעד ואני עם קישקושי הבנות בצד השני . היה תענוג. מפגשים עם נשים בכל מיני גילאים. לפעמים . . ….

קיץ בסדהנה

טוב. החיים בסדהנה מתנהלים להם לאיטם. הטמפרטורות עולות וחם מאוד. מספר המתנדבים יורד מיום ליום והקהילה קטנה ואינטימית. זאת תקופה מאוד מיוחדת פה. כאילו מי שפה חווה יחד משהו מגבש. מתמודדים עם תנאים לא קלים ונהנים יחד. היחסים יותר עמוקים. והשקט נעים. מצד שני זמן המינימום להתנדבות ירד לשבועיים אז הפרידות יותר תכופות. מאוד מעניין העניין של הפרידות. מעניין לראות את הילדים מתמודדים עם זה. מה שיפה לראות זה שהלב שלהם נשאר פתוח. הם לא חושבים על הפרידה. הם מתחברים . . ….

טיול לשמורת המנגרובים pichavaram

חייבת לכתוב הקדמה. עם הזמן קשה לי יותר ויותר לכתוב פוסטים תאוריים. אני חשה כי כל עולם הבלוגים והפייסבוק מייצר אשליה הרסנית ומזיקה. קחו לדוגמה את הטיול הקטן שלנו. נסענו ללילה אחד. אני יכולה לבחור לתאר את הטיול הזה איך שאני רוצה. מן הסתם אתמקד בתיאורים טכניים ואספר בעיקר את החוויות הטובות. למי שיקרא יראה שאנחנו משפחה נהדרת, הכל אידיליה, הרמוני, ממש מושא לקינאה. מטיילים בהודו, נהנים. כמה כוח יש למילים. כי בפועל לא היה טיול קל בכלל. היו סביבו . . ….